אחריות באימון
המאמר עוסק בהגדרת המושג אחריות מהי ומה היא מקיפה. בהמשך אעסוק בנו המאמנים/ות ואחריותינו האישית והמקצועית למתאמנים. כמו כן אדון באחריות שחלה על המתאמן וחשיבותה לתהליך האימון כולו.
בסכום המאמר אדגיש את מיקומה הגבוה של האחריות בין הערכים המשתלבים והחשובים בתהליך ומקצוע האימון. כמו כן אפנה למאמר אחר שלי שישלים לדעתי את התמונה כולה.
מהי אחריות?
אחריות הינה ערך ותכונה מובנית אצל כל בעל מקצוע : זו השליטה, ההתערבות והיכולת להכיל נושא, תפקיד או תהליך ולוודא שאתה מוביל, מכיר ונמצא בו לחלוטין.
לקיחת האחריות זו האפשרות ליזום ולהוביל, להתחייב ולשלוט באופן מלא ומושלם.
אחריות אם שהוטלה ואם מתוך יוזמה. לקיחת אחריות מעידה על עצמאות ועל יכולת להוביל תהליך של שינוי והתפתחות.
ברגע שלקחתי אחריות יש בי את הכוח להוביל אחרַים. לקיחת אחריות היא מאפיין מרכזי במהלך תהליך האימון.
שלבים באחריות
- לקחת אחריות על עצמי, על התנהלותי ופעולותיי [ בדיבור, שיחה, פעילות ], כאשר אני לוקח/ת אחריות אני נותן דוגמא אישית.
- לקיחת אחריות על האחר/ המתאמן, על פעילותו, התנהלותו ושיקופה. רק לאחר שלקחתי אחריות על עצמי אני אקח אחריות לאחר.
דוגמאות לאחריות ולקיחת אחריות, מעולם ה'אחר' ומעולם האימון –
- אחריות הינה ערך ותכונה מובנית אצל כל בעל מקצוע : נגר, גנן, מורה, אחות, עו'ד רופא ורבים אחרים, כמו גם אצל מנהלים מכל סוג ודרג. האחריות תהה מקצועית ברמה הכי גבוהה לתחום עליו הם מובילים ואחראים [ התמקצעות, עידכון מקצועי ועוד]. כמו כן מחויבות אישית, של הופעה, אחריות לאנשים, הקדשת זמן ומימוש ההובלה והשליטה.די אם נזכיר את האחריות הרפואית שחלה באמנה כתובה וחתומה על-ידי כל רופא, או אחריות של גננת או מורה לשלום ילידה וחינוכם.
- אחריות אימונית - כאן אני בוחר להביא דוגמא לתהליך אימוני שהפסקתיו, בגלל תחושת האחריות שחשתי: גברת צעירה לאחר שרות צבאי בקשה אימון להקמת עסק פרטי, עסק דומה/ שונה מאימה המורה. המתאמנת הגיעה מאד מוצפת בגלל מערכת היחסים עם אימה מחד, מאידך מהרצון 'להראות לה' שהיא פותחת עסק פרטי בתחומי ההדרכות וההוראה, מצליח, מכניס ויעיל יותר מהמערכת בה אמה מעורבת.
המתאמנת לכאורה לקחה אחריות בעצם רצונה, הגדרתה לתהליך האימון והקמת העסק הפרטי. אני כמאמנה לקחתי אחריות מקצועית שאני כשיר לסייע בהקמת עסק קטן-חדש, כמו גם אחריותי האישית ל'היות עמה' בתהליך ולסייע.
לאחר 3-4 מפגשים, שמתי לב שהמתאמנת מאד מוסחת,לא משתחררת מהתחרות ומערכת יחסיה עם אימה, [ מה גם שאחות נוספת 'בחשה' במערכת] ובעצם אינה פנויה לתהליך עצמו. הערכתי באחריותי לתהליך, שלא נצליח להתקדם ובעיקר להגיע למטרה שהציבה המתאמנת כתוצאה מכך. לכן עצרתי את התהליך, הסברתי בנועם ובסבלנות רבה למתאמנת שעליה קודם כל לדון עם עצמה ואימה בינן לבין עצמן.[כמובן הצעתי עצמי] או אז תהיה פנויה לעסקים.
כמאמן – לקחתי אחריות להובלה מקצועית ואישית עם מתאמנת מחד, מאידך הפעלתי אחריות אישית/ שלי להבין לאן התהליך נע ולכן לעצור אותו.
כללים אלו של אחריות חלים בראש וראשונה עלינו המאמנים וכן על המתאמן ואפרט :
עצם היציאה לאמן מי-שהוא אחר, משמעותה שאנחנו המאמנים לקחנו הובלה על תהליך תוך אחריות בזה שאנו כשירים ומודעים לאחריות המקצועית למהלך, תוך הפגנת יכולת אישית כמו גם מחויבות כוללת ואחריות לתהליך כולו. כלומר גם להכנת האימון על שלביו כמובילו. בסופו של תהליך האימון לסכם ולשלוח את המתאמן לדרכו כשהוא מודע ופועל אחרת לחלוטין.
משתמע מאלו, אחריות למתאמן בהתאם.
חשוב לציין שמתחילת ההחלטה לאמן אנשים לקחנו על עצמנו, המאמנים אחריות ועצמאות מקצועית. עצם ההחלטה לאמן ולהוביל מי-שהוא אחר בתהליך אישי או עיסקי, מהווה לקיחת מחויבות [שעוד נשוב אליה] מלאה על עצמינו- המאמנים אבל גם למתאמנים שילכו עמנו בדרך שתאיר ותשנה אותם ואת דרכם, ל-פי חזונם ומטרותיהם.
אחריות מקצועית, אחריות להכיר את תהליכי האימון כולם, הכרת ארגז הכלים שעומד לרשותינו את האינטלגנציה הרגשית ותשומת הלב הנדרשת מתהליך מורכב שכזה. עלינו להיות בטוחים שכל התהליך המקצועי נהיר לנו משלב שיחת ההכרות ועד לשלב בו נפרד מהמתאמן להמשך דרכו. עלינו להיות אחראים מקצועית שהתהליך כולו יהיה ברור, נהיר, קולח ושאינו מוטה. אכן אחריות מקצועית נכבדה.
אחריות נוספת ולא פחות חשובה זו ההחלטה להוביל, להושיט יד ולהיות אחראי כ - LEADER לכל דבר ועניין כלפי המתאמן שלנו. אחריות זו תגזר מהיכולת והכלים המקצועיים שיביא עמו המאמן, כמו גם היכולת האישית לפנות זמן ולהיות מקצועי עבור האחר להובלה ולקיחת אחריות.
המאמן אם כן לוקח אחריות בעצם לימודי המקצוע, אחריות שהולכת וגוברת מקצועית ככל שירבו המתאמנים 'שיעברו תחת ידו'. ילכו ויעבדו את הדרך ובשיטת הפעולה שתסוכם בתהליך. אחריותינו כמאמנים כבדה מאד והינה אחריות בראש וראשונה אישית, בעיניי.
המתאמן, גם לו אחריות וזו עצם ההחלטה לצאת למהלך האימון, לדבוק בו ל'עבוד' במהלך תהליך האימון ולאחריו, להיחשף ולרצות, כמו גם לשתף פעולה מלאה עם המאמן.
אחריות המתאמן חשובה גם בהיבט היכולת והרצון לפנות זמן ותשומות אישיות כדי להפנים את התהליך שעובר ולפעול בהתאם. אחריותו של המתאמן הינה קשה ופרטית מאד כי אנחנו המאמנים בהיכרות עם המקצוע [ למרות שכל מתאמן הוא 'חדש' שלנו], יודעים שהמתאמן אמור להיות אחראי ומאד ממוקד לתהליך, להיות חלק ממשי בתהליך ולסייע לקדמו.
אחריות זו ומחויבות המתאמן, לא מובנת מאליה, כי האחריות אינה פגה בעצם החלטתו לצאת לדרך האימון, שכן החשיפה, הפרטיות שאולי נחשפת גורמת למתאמן להתחייב לעצמו בראש ובראשונה, אבל גם למתאמן ולתהליך ולהיות 'שייך' אליו לגמרי.
אציע עוד שני מושגים שנראים לי כקשורים ושייכים ליכולת להיות אחראי באימון למתאמן ולמאמנו –
מחויבות - המחויבות שמביא עמו כל צד לתהליך, מחויבות המאמן למקצועיות, למשאבים שישקיע במתאמן, ולעומתו המתאמן, מחויבותו למשאביו, לפתיחות ולשיתוף שלו שיושקעו בלהתאמן.
מיומנות - המיומנות העיקרית הינה של המאמן, הן בהובלה, הן בניהול תהליך האימון וכמובן במקצועיותו של התהליך. מיומנותו של המתאמן, תהיה פחותה אבל תכלול הקשבה ומעורבות בתהליך.
לסכום, אחריות באימון אם כן מורכבת בעיקר בחלק אותו יוביל המאמן, אחריות עצומה מקצועית ואישית. המשולבת במיומנות ובמחויבות רבה למתאמן.
כחלק מהתהליך הינה אחריות זו שזורה באופן מלא באחריותו של המתאמן שנדרש להביא את עצמו ולתת חלק ומחויבות משלו לאימון.
מאמר אחר שלי - דומה/משלים, ראה ב- http://www.nirsar.co.il/leadership.shtml
המאמר נכתב ע"י ניר שריג. © כל הזכויות שמורות.
